×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אבן העזר ס״דטור
;?!
אָ
(א)  הנושא בתולה צריך לשמוח עמה שבעה ימים, שלא יעשה מלאכה ולא נושא ונותן בשוק אלא אוכל ושותה ושמח עמה. (ב)  בין אם הוא בחור או אלמן. ואם היא בעולה שמח עמה שלשה ימים בין בחור בין אלמן. (ג)  לפיכך תקנו חכמים ז״ל שתנשא אלמנה ביום חמישי ותבעל בליל ששי כדי שיהיה שמח עמה שלשה ימים: חמישי בשבת, וששי בשבת, ושבת. במה דברים אמורים בבעל מלאכה, אבל אדם בטל שאין לחוש שילך למלאכתו יכול לישא בכל יום. ולבתולה לא תקנו יום ידוע לנישואין בשביל זה, שאין לחוש שמא יניחנה וילך למלאכתו. אבל תקנו שתנשא ביום רביעי ותבעל בליל חמישי, לפי שבית דין יושבין בדין ביום שני וחמישי, ואם יהיה לו טענת בתולים ישכים מיד בבקר לבית דין. אבל לא תקנו שתנשא ביום ראשון ולבעול בליל שני, אף על פי שבית דין יושבים ביום שני, דשקדו חכמים שיהא טורח בסעודה שלשה ימים ואחר כך כונס. ובזמן הזה שאין זמן קבוע לישיבת בית דין, יכול לישא בכל יום שירצה מימות החול ובלבד שיהיה לו צרכי סעודה מוכן. ואם אין לו מוכן לא ישא קודם יום רביעי. (ד)  כתב ה״ר אפרים אי אמר חתנא לא טריחנא אלא כניסנא בלא סעודתא, וקרובי הכלה בעו דלעביד סעודתא, כייפינן ליה דלעביד סעודתא כפום מנהגא דחזי לדידיה ולדידה, דקיימא לן עולה עמו ואינה יורדת עמו. (ה)  אבל אין כונסין את הבתולה לחופה ביום שבת, לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה והוה ליה כקונה קנין בשבת. ואלמנה אין חופה קונה בה אלא על ידי יחוד של ביאה זוכה במציאתה, לפיכך צריך להתייחד עמה בערב שבת כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת.
וכן אין לכנוס הבתולה ביום ששי לבעול ביום שבת, לפי שאין בתי דינין קבועים בשבת. וכתב א״א הרא״ש ז״ל ומה שנהגו האידנא לכנוס ביום ששי משום דאף בכל ימי השבוע אין לנו בתי דינין קבועין, ומי שיש לו עסק מקבץ שלשה ומסדר טענותיו לפניהם, וזה יכול לעשות אפילו בשבת.
(ג)  כתב הרמב״ם: אין נושאים נשים בערב שבת ולא באחד בשבת גזירה שמא יבא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן טרוד בסעודה, ואין צריך לומר שאסור לישא בשבת. וא״א ז״ל כתב ומסקנא דהלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת ולא חיישינן שמא ישחוט בן עוף, ואהא סמכינן למיעבד סעודתא בין במוצאי שבת בין בשבת. (ו) אין נושאים נשים בחול המועד לא בתולות ולא אלמנות. ולא מייבמין. אבל מחזיר גרושתו מן הנישואין, אבל לא מן האירוסין. וטעמא משום דאין מערבין שמחה בשמחה או משום ביטול פריה ורביה, פירוש שלא ישהא לישא עד המועד, לפיכך מותר לישא בערב המועד. דין מי שהכין צרכי סעודה ואירעו אבל כתבתי בספר יורה דעה בהלכות אבל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) הנושא בתולה צריך לשמוח עמה שבעת ימים שלא יעשה מלאכה ולא נושא ונותן בשוק אלא אוכל ושותה ושמח עמה בפ״ק דכתובות (ז:) אמרינן דבתולה שבעה לשמחה ומ״ש שלא יעשה מלאכה כ״כ הרמב״ם בפ״י מהל׳ אישות וכתב ה״ה שכך מפרש בתוספתא ובפרקי ר״א וכ״כ הר״ן בריש כתובות אהא דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בה׳ ונבעלת בו׳ שאם אתה אומר תבעל בה׳ למחר משכים לאומנתו והולך וכו׳ לא שיהא מותר במלאכה אלא שחכמים ייחדו לו ימים הללו ימי בטלה והכי איתא בתוספתא התקינו שיהא בטל ג׳ ימים ה׳ וערב שבת ושבת שלשה ימי בטלה נמצא שמח ג׳ ימים וה״ה נמי לשבעה של בתולה שחתן אסור בהן במלאכה והכי איתא בפר״א בפי״ו החתן דומה למלך מה מלך אינו יוצא בשוק לבדו אף חתן אינו יוצא בשוק לבדו מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה ובאגדה אמרו החתן דומה למלך מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה:
ומה שכתב בין אם הוא בחור או אלמן ואם היא בעולה שמח עמה ג׳ ימים בין בחור בין אלמן כבר נתבאר בס״ס ס״ב:
(ב) ומה שכתב לפיכך תקנו חכמים שתנשא אלמנה ביום ה׳ ותבעל בליל ו׳ כדי שיהא שמח עמה ג׳ ימים וכו׳ בד״א בבעל מלאכה אבל אדם בטל שאין לחוש שילך למלאכתו יכול לישא בכל יום בפ״ק דכתובות (דף ה.) תני בר קפרא אלמנה נשאת בה׳ ונבעלת בו׳ הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם ופריך ותבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ומשני ברכה דאדם עדיפא ליה וא״נ משום שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בה׳ ונבעלת בו׳ שאם אתה אומר תבעל בה׳ למחר משכים לאומנתו והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג׳ ימים ה׳ בשבת וערב שבת ושבת מאי איכא בין ברכה לשקדו א״ב אדם בטל א״נ י״ט שחל להיות בע״ש וכתב הרא״ש נראה דטעמא דשקדו עיקר דלא קבעו זמן משום ברכה הלכך אם אדם בטל הוא יכול לישא בכל יום ואם בעל מלאכה הוא לא ישא אלא בה׳ ויבעול בו׳: (ג) ומה שכתב ולבתולה לא תקנו לה יום ידוע בשביל זה וכו׳ אבל תקנו שתנשא ביום ד׳ ותבעל ביום ה׳ לפי שבית דין יושבין בדין וכו׳ אבל לא תקנו שתנשא ביום א׳ ולבעול בליל ב׳ אע״פ שב״ד יושבין ביום ב׳ דשקדו חכמים וכו׳ משנה וגמרא בריש כתובות: (ד) ומה שכתב ובזמן הזה שאין זמן קבוע לישיבת ב״ד יכול לישא אשה בכל יום שירצה מימות החול ובלבד שיהיה לו צרכי סעודה מוכן וכו׳ שם (דף ג.) אמר רב שמואל בר רב יצחק ל״ש אלא מתקנת עזרא ואילך שאין בית דין יושבין אלא בב׳ ובה׳ אבל במקום שב״ד יושבין בכל יום אשה נשאת בכל יום והוא דטריח ליה.
וכתב הרא״ש ואם תאמר ואמאי נשאת בכל יום תיהוי כאלמנה ותנשא בה׳ ותבעל בליל ו׳ הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם וי״ל משום ברכה לחודיה לא היינו מתקנים ימי זמן קבוע מדפריך תלמודא ותינשא באחד בשבת וכן גבי אלמנה לאו משום ברכה גרידא אמרו שתינשא בה׳ אלא כדאמרינן לקמן שקדו שיהא שמח עמה ג׳ ימים ואגב שתקנו משום שקדו תקנו שתינשא בה׳ משום ברכה ושקדו שיהא שמח עמה ג׳ ימים לא שייך בבתולה דליכא למימר למחר משכים לאומנתו והולך לו לפי שיש לה ז׳ ימי המשתה הלכך משום ברכה גרידא לא תקנו זמן לבתולה כ׳ ה״ר אפרים אי אמר חתנא לא טריחנא אלא כניסנא בלא סעודה וכו׳ דברי ה״ר אפרים כתב הרא״ש והר״ן בריש כתובות וה״ה בפ״י מהלכות אישות וכתב שכן היה דן הרי״ף ושכן דעת הרמב״ן והרשב״א ז״ל:
(ה) אבל אין כונסין את הבתולה לחופה ביום שבת לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה וכו׳ כן כתב הרא״ש בריש כתובות וכ״כ הרמב״ם בפ״י מהלכות אישות וז״ל אסור לישא אשה בשבת ואפילו בחולו של מועד אין נושאין נשים כמו שביארנו לפי שאין מערבין שמחה בשמחה שנאמ׳ מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת: (ו) ומה שכתב ואלמנה אין חופה קונה בה וכו׳ לפיכך צריך להתיחד עמה בע״ש וכו׳ כ״כ הרא״ש בריש כתובות וכתב דהיינו דאיתא בירושלמי אילין דכנסין ארמלין בע״ש צריכין למיכנס מבע״י שלא יהא נראה כקונה קנין בשבת:
ומה שכתב וכן אין לכנוס הבתולה ביום ו׳ ולבעול ביום שבת לפי שאין ב״ד קבועים בשבת כ״כ הרא״ש שם.
ומה שכתב בשם הרא״ש ומה שנהגו האידנא לכנוס ביום ו׳ משום דאף בכל ימי השבוע אין לנו בתי דינין קבועים וכו׳ גם זה שם:
(ז) כתב הרמב״ם אין נושאין נשים בערב שבת ולא באחד בשבת גזירה שמא יבא לידי חלול שבת בתיקון הסעודה וכו׳ בפ״י מהלכות אישות והוא מבואר בריש כתובות (ה.) גזרה שמא ישחוט בן עוף והר״ן כתב שם אהא דמסיק בגמרא מותר לבעול לכתחלה בשבת מהא שמעינן דלא קי״ל מאי דאיתמר בגמרא עלה דברייתא דקתני בין כך ובין כך לא יבעול לא בע״ש ולא במ״ש ויהבי טעמא שמא ישחוט בן עוף כלומר שמתוך טרדתו ישכח שהוא שבת וישחטנו וכיון דמסקינן דשרי למיבעל אלמא לבן עוף לא חיישינן וזהו דעת הרי״ף שלא הזכיר כלל בהלכות חששא דבן עוף ולפיכך נהגו לעשות סעודות בלילי שבת ובמ״ש ואיפשר לדחות ולומר דכי שרינן למיבעל בשבת היינו בשכבר כנסה קודם לכן דבשעת כניסה לחופה הוא דחיישינן לבן עוף לפי שאז עושין סעודה וזהו דעת הרמב״ם שכתב שאין נושאין נשים בע״ש ולא באחד בשבת גזירה שמא יבואו לידי חילול שבת וזהו הפך מנהגנו שאנו נוהגים לכנוס בששי והרמב״ן כתב שמה שנהגו לכנוס בו׳ מנהג בורות הוא אלא שלא מיחו בידם וכ״כ הר״י הלוי ז״ל עכ״ל והרב המגיד כתב בפרק הנזכר על המנהג הזה לא ידעתי על מה סמכו ובודאי טענת חכמים מתקיימת בהם שהם באים לידי חילול שבת אם ע״י עצמן אם במלאכה ע״י עכו״ם ויש מי שדוחה מהלכה גזירה זו והביא סמך לזה ואינו עיקר והרמב״ן אחר שהאריך כתב בסוף דבריו מה שנהגו בששי מנהג בורות הוא אלא שלא מיחו בידם וכ״כ הרב ן׳ מיגא״ש ז״ל. ועכשיו. מנהג פשוט לכנוס בששי: (ח) אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות וכו׳ משנה וגמרא בפ״ק דמ״ק (מועד קטן ח) ונתבאר בטור א״ח בהלכות חול המועד סימן תקמ״ו:
דין מי שהכין צרכי סעודה כלומר לחופה ואירעו אבל כתבתי בספר י״ד בהלכות אבל בסימן שמ״ב:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144